קומה נמוכה
קומה נמוכה מוגדרת כאשר הגובה מתחת לאחוזון 3 לגיל ולמין.
גובה הילד/ה תלוי בגורמים רבים כולל גובה ההורים, תזונה, ומועד התחלת
ההתבגרות.
שינויים נורמליים בדפוס הגדילה- קומה נמוכה משפחתית או האצת גדילה מאוחרת.
בהתבגרות מאוחרת הילד יכול להיות נמוך בהשוואה לבני גילו לפני תחילת ההתבגרות המינית, אך במהלך ההתבגרות יאיץ גדילה ולרב יגיע לגובה סופי התואם לגובה המשפחתי. מצב זה מאופיין באיחור בלוחיות הגדילה בצילום כף יד.
מחלות- מחלות הגורמות לתהליך דלקתי או פוגעות בספיגה של האוכל, יכולות להשפיע על הגדילה, כגון צליאק, מחלות מעיים דלקתיות, מחלות פרקים ועוד.
הפרעות הורמונליות- כגון תת פעילות של בלוטת התריס ( hypothyroidism),חסר הורמון גדילה, התבגרות מוקדמת, עודף סטרואידים (מחלת קושינג).
מחלות גנטיות - תסמונת נדירות (טרנר, נונן, ראסל-סילבר ) הכוללות
לרוב מראה אופייני, מעורבות של מערכות נוספות כגון מומי לב
ושינויים בפרופורציות הגוף.
קצב הגדילה (השינוי בגובה בס״מ לשנה ) הינו אחד המרכיבים
העיקריים בברור קומה נמוכה ומכוון את המשך הברור. החישוב
נעשה בהשוואה למדידות קודמות או על פי עקומות הגדילה.
עיכוב בגדילה מוגדר כאשר הילד/ה ירד/ה בשני אחוזוני גדילה עיקריים בעקומות או כאשר קצב העלייה בגובה בילדים מעל גיל 6 שנים נמוך מ 4 ס״מ/שנה .
היסטוריה ובדיקה גופנית כולל גובה הורים ודפוס ההתבגרות (
האם התבגרות מוקדמת או מאוחרת במשפחה ), סקירת מערכות
כללית כולל תלונות היכולות לכוון לתת ספיגה, מחלות דלקתיות,
הפרעות בבלוטת התריס או בהפרשת הורמון גדילה. הבדיקה
הגופנית כוללת בדיקה גופנית מלאה, פרופורציות גוף, והערכה של
התבגרות מינית.
בדיקות עזר לברור קומה נמוכה
בדיקות דם מומלצות:
1. ספירת דם
2. כימיה מלאה (כולל מלחים, תפקודי כליה וכבד)
3. מדדי דלקת (שקיעת דם ו/או CRP )
4. סרולוגיה לצליאק (TTG)
5. תפקודי תריס (TSH, FT4)
6. רמות IGF-1, IGFBP-3.
בבנות במידת הצורך גם קריוטיפ.
צילום כף יד שמאל לגיל עצמות
מעריך את הגיל ה״ביולוגי״ לפי קצב השינויים בלוחיות הגדילה בידיים.
גיל העצמות עוזר בחיזוי הגובה הסופי כבוגר ועוזר בהכוונת הברור של קומה נמוכה.
תבחיני הורמון גדילה
התבחין נועד לבדוק את הפרשת הורמון גדילה בילדים עם קומה נמוכה אשר במהלך המעקב והברור הועלה חשד לחסר הורמון גדילה כגון קצב גדילה נמוך,שבירת אחוזוני גובה, או קומה נמוכה קיצונית.
כיוון שהפרשת הורמון הגדילה הטבעית מתרחשת בעיקר במהלך שנת הלילה ונמשכת זמן קצר, לא ניתן בבדיקת דם רגילה להעריך הפרשת הורמון גדילה.
התבחין מתבצע על ידי מתן חומר מגרה להפרשת הורמון גדילה ( גלוקגון, קלונידין , ארגינין) ובדיקות דם חוזרות במשך כשעתיים עד שלוש לאחר מכן.
התבחין מבוצע בשעות הבוקר, לאחר צום לילה, ניתן ואף רצוי לשתות מים בלבד לפני התבחין. בילדים בגיל ההתבגרות (בנות מעל גיל 11, ובנים מעל גיל 13.5 שנים) מקובל לתת הכנה של הורמוני מין לפני התבחין.
במהלך התבחין הנבדק נשאר בצום, יתכנו בחילות, הקאות, ירידה בלחץ דם, וישנוניות כתלות בחומר המגרה שניתן.
במידה והפרשת הורמון הגדילה נמוכה בתבחין, יש לחזור על תבחין נוסף עם חומר מגרה שונה על מנת לאבחן חסר הורמון גדילה. בילדים מעל גיל 8 שנים ניתן לבצע תבחין משולב של קלונדין וארגינין בבדיקה אחת.
טיפול בהורמון גדילה ניתן לילדים במסגרת סל הבריאות עם קומה
נמוכה במצבים בהם:
חסר הורמון גדילה
תסמונות נדירות של קומה נמוכה
אי ספיקת כליות
ילדים שנולדו קטנים ( מתחת לאחוזון 3 ) ולא הצליחו להדביק
את הפער.
קומה נמוכה אדיופטית ( ללא סיבה) - בשנים האחרונות טיפול
בהורמון גדילה ניתן גם מחוץ לסל ( במסגרת ביטוחים משלימים)
לילדים בריאים, ללא עדות לחסר הורמון גדילה עם קומה נמוכה
מאחוזון 3 וצפי לגובה סופי, לפי צילום כף היד, הנמוך מ 161 ס״מ
בבנים או 150 ס״מ בבנות.
טיפול בהורמון גדילה הינו טיפול בטוח, אך כמו כל תרופה גם להורמון
גדילה יכולות להיות תופעות לוואי. תופעות לוואי כוללות דימומים או
שינויים בשומן התת עורי באזורי הזרקה, בצקות בגפיים, כאבי
פרקים, כאבי ראש, עלייה בסוכר בדם.
במקרים נדירים יכולה להיות אלרגיה לתכשיר, עלייה בלחץ תוך
גולגולתי, פגיעה בראש עצם הירך, ובמינונים גבוהים יכולה להיות גם
השפעה לבבית.
קיים חשש מפני תופעות לוואי מאוחרות ובעיקר האם הטיפול מעלה
סיכון לגידולים. אם כי רוב המחקרים מהארץ ומהעולם אינם מראים
קשר בין טיפול בהורמון גדילה וגידולים, על פי מחקר צרפתי שפורסם
לפני כעשור, יתכן וטיפול בהורמון גדילה מעלה סיכון לסיבוכים בכלי
דם מוחיים וגידולי עצמות.