האם הילד/ה שלי סובלים מהשמנה?

בשל קושי בהערכה ישירה של כמות השומן בגוף, להגדרה של השמנה משתמשים במדד עקיף המכונה BMI ( אינדקס מסת הגוף ) המודד את היחס בין משקל הגוף לריבוע הגובה. לרוב יש התאמה די טובה בין אחוזי השומן בגוף ל BMI. בניגוד למבוגרים בהם יש ערכים קבועים, בילדים יש צורך להשוות לפי אחוזונים בכל מין.

ניתן לבדוק את ה BMI של ילדך בקישור למחשבון : calculator

משקל תקין - BMI בין אחוזון 5 ל 85

משקל עודף - BMI בין אחוזון 85 ל 95

השמנה - BMI מעל אחוזון 95

השמנה חמורה - BMI מעל אחוזון 120

השפעות סביבתיות- רב מקרי ההשמנה בילדים מושפעת מגורמים סביבתיים, מצד אחד צריכה קלורית גבוה בשילוב של אורח חיים יושבני המתבטא בהוצאה קלורית נמוכה. אומנם הגורמים הסביבתיים אינם הסיבה היחידה להשמנה אך הם גורמים חשובים אשר ניתנים לשינוי.

שתייה מתוקה- יכולה להוסיף כ 10-15% מהקלורית הנצרכות ביממה, ובחלק מהילדים הינה גורם משמעותי להשמנה.

שעות מסך- צפייה במסכים (שלא למטרת הכנת שיעורים) הינה גורם נוסף התורם להשמנה. צפייה במסכים מובילה להפחתה בפעילות גופנית והורדה בקצב חילוף החומרים הבסיסי וכאשר האכילה היא מול המסך, לרוב מלווה גם בעלייה בצריכה קלורית .

חסך שינה ושעות שינה לא מסודרות – תורמים אף הם להשמנה ולסיבוכים מטבולים כולל תנגודת לאינסולין. במיוחד כאשר הגורמים משולבים כגון אכילה מול מסך בשעות הלילה.

תרופות – מספר תרופות יכולות לגרום לעלייה במשקל כגון ריספרדל, אולנזפין, סטרואידים במינון גבוה ולאורך זמן.

השפעות גנטיות- גורמים גנטיים אחראים לתגובה הגופנית לתנאים הסביבתיים ותורמים במקרים רבים להשמנה. במיעוט המקרים מדובר בשינוי בגן בודד אשר אחראי להשמנה, לרוב מדובר בשילוב של מספר רב של גנים אשר מהווים את ״הנטייה״ המשפחתית. עם זאת גם במקרים אלו לסביבת הגדילה השפעה גדולה על הסיכון לפתח השמנה.

השמנה מונוגנטית- שינוי בגן בודד (כגון MC4R) במסלולי הרעב והשובע בהיפותלמוס שבמוח אחראי לכ 5% ממקרי ההשמנה החמורים אשר מתחילים בגיל צעיר.

השמנה סינדרומטית- מקרים נדירים להשמנה על רקע שינויים גנטיים. לרוב מלווה בסמנים נוספים כולל מראה אופייני, קומה נמוכה, איחור התפתחותי, ירידה בראיה או חרשות. דוגמא אופיינית היא תסמונת פרדר-וילי המאופיינים בחולשת שרירים וקשיי האכלה לאחר הלידה אשר מתחלפת בהמשך לחוסר תחושת שובע עם אכילה ללא הפסקה והשמנה קשה.

השפעות הורמונליות- מיעוט המקרים של השמנה, הם על רקע הפרעה הורמונלית. לרוב ההשמנה אינה קשה ומלווה בקומה נמוכה, ו/או איחור התבגרות. דוגמאות: תת-פעילות בלוטת התריס, חסר הורמון גדילה, עודף סטרואידים ( מחלת קושינג ).

החלטה האם יש צורך בבדיקות עזר כולל בדיקות דם או הדמייה תלויה באנמנזה ( שאלון הרפואי) ובבדיקה הגופנית.

בדיקת לחץ דם

בדיקות דם ( לפי הצורך):

• פרופיל שומנים

• סוכר בצום והמוגלובין מסוכרר ( HgA1C)

• אנזימי כבד ( AST, ALT)

• ספירת דם

• הערכה של חסרים תזונתיים ( ויטמין B12, ברזל, פריטין, ויטמין D )

• תפקודי תריס ( TSH, FT4)

• במידת הצורך - שלילה של עודף סטרואידים

• בנערות עם מחזורים לא סדירים או שיעור יתר - ברור של שחלות פוליציסטיות

במידה ואנזימי כבד מוגברים או כאבי בטן:

• סונר בטן להעריך דרגת הכבד שומני והאם קימים אבנים בכיס מרה

המטרה היא לשנות את הגורמים ההתנהגותיים והסביבתיים במהלך הילדות.

הייעוץ צריך להיות תומך לילד/ה ( ונטול ביקורת או האשמות) עם שינויים למשפחה כולה ( ולא רק לילד).

השינויים צריכים להיות באורחות החיים עם דגש על פעילות גופנית ותזונה בריאה על מנת להגיע לתוצאות שיישארו לטווח הארוך.

מניעה- כמובן שהטיפול הטוב ביותר הוא למנוע השמנה, עם תשומת לב למעקבי גדילה ואורחות חיים כבר מהגיל הצעיר, במיוחד עם הילד/ה סובלים ממשקל עודף

במידה והילד/ה כבר סובלים מהשמנה מומלץ תוכנית התערבותית כולל יעוץ תזונאית, הגבלת שעות מסך ופעילות גופנית יומית לפי המלצות.

במקרים של ילדים מעל גיל 12 שנים עם השמנה המלווה בסיבוכים למרות טיפול תזונאית והתנהגותי ניתן להיעזר בטיפולים תרופתיים.

התרופה העיקרית הנמצאת כיום בשימוש בילדים הינה סקסנדה ( Saxenda) הגורמת לדיכוי תאבון, להפרשת אינסולין והאטה בתנועתיות המעיים. התרופה ניתנת בזריקות תת עוריות כל יום. כמו כל תרופה יכולות להיות תופעות לוואי עם שכיחות גבוה של תלונות מערכת עיכול כולל בחילות

הקאות שינוי ביציאות וכן תלונות מרכזיות כולל כאבי ראש, ושינוי במצב רוח.